<h1>רבינו ירוחם נכ"ב ח"ה</h1>
<h2>דף כב.</h2>
נאמן האב לאסור בתו ולומר קדשתיה פשוט. ונראה דאפילו אמר קדשתי בתי ואחר זמן אמר לפלוני קדשתיה ואפילו אמר כשהיא קטנה קדשתיה ולאחר זמן כשגדלה אמר לפלוני קדשתיה נאמן וכן כתב הרמב"ם והתוספות כתבו [כתובות כ"ב ע"א ד"ה מנין] שאם היה החתן עומד לפניו ואמר קדשתי בתי ושתק ואחר שעה אמ' לאיש הזה אינו נאמן דכיון דלא אמר מיד תוך כדי דבור משמע ודאי שאינו מכיר חתנו (ולפי) [ולפיכך] זה לא פירש מיד ע"כ. אבל האם אינה נאמנת לאסור בתה ואפילו היא יתומה פשוט.
<h2>דף נב:</h2>
האב חייב אם ידו משגת להשיא בתו פי' לתת לה משלו כדי שישאו אותה פשוט בקדושין דכתיב קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים. ואמרינן בשלמא בנו בידו אלא בתו מי הויא בידו אלא הכי קאמר דיהיב לה מידי כי היכי דניתו ונסבינהו.
<h2>דף עג.</h2>
קטנה מתי ממאנת עד שתביא שתי שערות כי מיד שגדלה בעל לשם קדושין שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פשוט בנדה ובכתובות, ואם בא אחר וקדשה אחר שבעל הוא אינה מקודש' כמו שכתבתי בחלק ראשון בדין כל מקום שאמרנו אין אדם עושה בעילתו וכו'.
קטנה שלא מיאנה וגדלה אף על פי שלא נבעלה לאחר שגדלה אינה יוצאה במיאון אלא צריכה גט מדרבנן דקדושיה תלויי' וכי גדלה גדלו בהדא ואם נתקדשה לאחר קודם שגרשה הראשון תפסי בה קדושין מאחר שאינה צריכה גט מראשון אלא מדרבנן וצריכה גם כן גט משני ואם רצה השני לכונסה מגרש ראשון וכונס שני אבל מגרש שני וכונס ראשון לא כדי שלא יאמרו מחזיר גרושתו מן הארוסין פירוש אחר שנתקדשה לאחר. ודוקא היכא דלא בא עליה שני קודם שנתגרשה מראשון אבל בא עליה שני קודם גירושי ראשון אסורה לשניהם וצריכה גט משניהם דה"ל כאשה שהלך בעלה ונשאת ובא בעלה דצריכה גט מזה ומזה אבל הולד אינו ממזר לא מזה ולא מזה דנישואי רבנן נינהו ולא מדאוריתא. כל זה מיירי שלא בא עליה ראשון אחר שגדלה דאם בעלה קנא' קנין גמור מדאוריתא ואינה צריכה גט משני אם נתקדשה לאחר אחר שבא עליה דקידושין תלויין כמו שכתבתי וכשגדלה גדלו עמה כשבעלה פשוט וכן פירש רי"ף. ומה שחלק רי"ף וכתב שאם בא עליה שני קודם גירושי ראשון שאסורה לשניהם וצריכה גט מזה ומזה כאשה שהלך וכו' כתב הראב"ד שנרא' לו שאפי' בא עליה שני קודם גירושי ראשון שמותרת לו ומגרש ראשון ונמצ' שני כמו שכתבתי בשלא בא עליה שני קודם גירושי ראשון. והרמב"ם כתב כרי"ף והרמ"ה כתב דאם נתקדשה לשני מדעתה דצריכה גט משני ומגרש ראשון ונושא שני ואם חטפה שני דרך אונס ונתקדשה בביאה אינה צריכה גט משני ומסתברא לכל היכא דצריכה גט משני אסורה לראשון שלא יאמרו מחזי' גרושתו מן האירוסין וכל היכא דאינה צריכה גט משני מותר' לראשון ואפילו נבעלה לשני דכיון דאינה צריכה גט משני יאמרו עמדו רבנן בקידושי שני ומצאו שלא היו קידושין ואי משום שנבעלה לשני והיתה תחת בעלה הראשון כיון שלא בעל ראשון אחר שהגדילה לא קנא' קני' גמור ולא מתאסרא עליה בביאת שני וכן הלכתא ע"כ וזו נר' סברת רי"ף.
